עץ בצורתו הגולמית מכיל בתוכו מתחים פנימיים הנובעים מצורת צמיחת העץ. העץ הגולמי מכיל רמות שונות של לחות. ברגע שחותכים את העץ, האיזון הפנימי בין המטחים השונים מופר והעץ מתחיל להתעוות. מה גם שכשמגלים שכבות פנימיות העץ מתחיל לאבד מהלחות שבתוכו, גם כן בצורה לא אחידה כאשר עובדן הלחות אקוטי ביותר בעץ הגלוי והולך ופוחת ככל שמעמיקים בחומר. התכונה הזו של העץ היא שהביאה לפיתוח פלטת סנדוויץ'.

כשפורסים את העץ לשכבות דקות, העץ מאבד לחות בקלות, במהירת ובצורה אחידה. המתחים הפנימיים של העץ בטלים בשישים בשכבות דקות כך שכשמדביקים את השכבות הדקות זו על זו בתבנית ישרה ומדוייקת אנו מקבלים משטח אחיד בעוביו שנשאר ישר ויציב. לפחות זו התיאוריה, וזה גם היה נכון ברוב המקרים כל עוד את הסנדוויץ' ייצרו מעץ איכותי בתהליכים מבוקרים. ברור שעם עליית מחירי העץ והעבודה בעולם החלו לחפש דרכים לחסוך בעלויות אלו.

רבים שמעו את המונח "עץ סנדוויץ' אדום" אבל מעטים יודעים מה הפירוש. אז הנה: כשאת הסנדוויץ' מייצרים משכבות של עץ גבון, שהוא עץ ממשפחת המהגוני, הפלטות שמתקבלות הן פלטות המצטיינות ביציבותן וביכולתן להאחז בברגי הפירזול המורכב עליהן. מכיוון שצבעו של הגבון, כמו צבע עץ המהגוני, הוא חום אדמדם, ניקרא הסנדוויץ' הזה 'אדום'. בעבר היה זה הסנדוויץ' המועדף לייצור דלתות מטבח וארונות בכלל.

ישנם היום סוגים רבים של עץ סנדוויץ', חלקם טובים מאוד וחלקם זולים מאוד ובאיכות ירודה שמהם מייצרים ארגזים או תפאורות, או כל מוצר זול שאינו צריך להאריך ימים. לצערי, לא מעט ייצרנים מנסים ליישם פלטות זולות אלה בחלקים מהמוצרים האמורים להיות מיוצרים מחומר איכותי יותר, וזה מתאפשר מכיוון שלרוב הלקוחות אין את הידע או את הכלים לבדוק ממה עשוי הפריט שהם קונים. סנדוויץ' ממנו יש להיזהר ולהתרחק הוא הסנדוויץ' המיוצר מעץ הצפצפה. פלטת עץ צפצפה - בצבע צהבהב בהיר הדומה לאורן . הצפצפה הוא עץ מאוד רך ולא יציב.

לכן, פלטת עץ צפצפה מאוד קלה ומתעוותת ברגע שחותכים אותה לחלקים. היכולת של הסנדוויץ' צפצפה להאחז בבורג, שואף לאפס.

באמצע הדרך יש את הטווין (Twin). זהו סנדוויץ' העשוי שכבות של עץ באיכות בינונית בין שתי שכבות חיצוניות של עץ גבון. אם הטווין הוא מסוג איכותי ולא מיובא מסין – כן כן, יש גם יבוא פלטות מסין (זוועה אמיתית – לא לגעת!!) – אז אפשר בהחלט להשתמש בו לחלקים פנימיים במקומות בהם חייבים סנדוויץ' מחמת רמת לחות גבוהה.

הגימורים הנפוצים לסנדוויץ' הם פורניר או פורמייקה. כשמדובר בצבע אטום (ואם רוצים גימור חלק ונקי), לא מומלץ להשתמש בסנדוויץ' אלה אם כן מכינים אותו עם לא פחות משתי שכבות של מרק יסוד, בכדי להעלים את הטקסטורה של העץ מהשכבה החיצונית. כמובן שיש מי שמעוניין שמראה העץ יישמר וייראה מבעד לצבע – אבל בעינייני צביעה נדבר במאמר אחר.