| רעננה: 500 היתרים לבנייה בממוצע לשנה,
28.8.2005 |
|
רעננה היא אחת הערים המבוקשות
בישראל. היקפי הבנייה המתוכננים מבטיחים ל- 70 אלף
התושבים קצת התרחבות איטי, מה שיקשה על מציאת
דירות זולות |
|
צלי
גרינברג |
רעננה היא עיר קטנה, המשתרעת על
15 אלף דונם בלבד. כשליש מהשטח הינו שטח בנוי, שאת
רובו תופסות יחידות דיור צמודות קרקע, כשליש מיועד
לפיתוח וכשליש יישאר עתודת קרקע ירוקה ובלתי זמינה
לבנייה. בעיר גרים כ-70 אלף תושבים בכ-20 אלף
יחידות דיור. כ-80% מהשטח הינו שטח פרטי.
|
|
הבעיות |
רעננה אינה העיר הישראלית
הטיפוסית, שכן שטחה הקטן והתכנון שלה לאורך השנים
איפשרו לה להימנע מבעיות רבות. כיום הבעיות של
העיר מתרכזות ב-3 היבטים עיקריים: תחבורה, מבנים
ישנים וחוסר היצע למגורים.
"כמו כל הערים בארץ", מסביר אריאל וטרמן, המתפקד
הן כאדריכל העיר הן כסגן מהנדס העיר, "גם מרכז
רעננה סובל מתחרות לא הוגנת מול המרכזים בצמתים
השונים הפתוחים גם בשבת ומהקניונים בסביבה. לכן,
אנחנו כיום נמצאים בשלבי תכנון של כמה תוכניות
לאזור. בנוסף, יש כמה מבנים ישנים, שמרביתם נבנו
בשנות ה-70, שבהם העירייה מנסה לעודד כיום תוספת
של מרפסות, מעליות ושיפוץ חזיתות, כדי לאפשר חזות
נעימה יותר לעיר".
"בעיה נוספת היא בעיית התחבורה", ממשיך וטרמן, "היא
תיפתר בטווח הארוך על-ידי מערכת כבישים ארצית
ואזורית, שהמדינה קצת מתעכבת בביצוע שלהם, אך היא
תושלם בשנים הקרובות. בנוסף, מתוכננת רכבת פרוורית
שתחבר את רעננה ישירות לתל אביב".
הבעיה המרכזית עמה מתמודדת רעננה היא מחסור בהיצע
למגורים, אשר גורם לעליית מחירים והזדקנות תושבי
העיר. "בחצי העשור האחרון עלו מחירי הדירות והבתים
בעיר בכ-20% בממוצע", מספר וטרמן. "הבעיה בכך היא
שאנחנו לא מצליחים להשאיר את הזוגות הצעירים בעיר,
כי המחירים גבוהים מדי בשבילם. חוסר ההיצע נובע
מהביקושים הרבים והתכנון שלא לקח זאת בחשבון.
לאוכלוסייה היהודית האמידה מצרפת יש עניין בעיר.
יש אפילו עמותות שלהם שמתארגנות לבנייה בעיר, וכבר
ניתן לשמוע צרפתית ברחובות". |
|
בנייה למגורים |
"אנחנו נותנים כ-500 היתרים
לבנייה בממוצע לשנה", מספר וטרמן, "ולאחרונה
אישרנו 2 תוכניות שעתידות לתת מענה לעיר בעשור
הקרוב: התוכנית הראשונה הינה תוכנית להקמת כ-640
יחידות דיור בבנייה רוויה במערב העיר, שכ-500
יחידות דיור מהן מיועדות לזוגות צעירים, ויהיו
בשטח של כ-90 מ"ר בממוצע. שאר הדירות יגיעו לכ-120
מ"ר בממוצע".
"התוכנית השנייה", ממשיך וטרמן, "הינה תוכנית
לבניית כ-3,500 יחידות דיור על כ-800 דונם בצפון
העיר. בנוסף לאלו יש תוכניות לטווח הארוך יותר
לפיתוח של עוד כ-5,000 יחידות דיור. בסך הכל הוגדר
לנו על ידי ועדות התכנון להגיע ליעד אוכלוסייה של
כ-100 אלף תושבים". |
|
התחדשות עירוניות |
|
ברעננה עוסקים בעיקר
בפינוי-עיבוי (הרחבת מבנים קיימים) ומנסים להימנע
מפינוי-בינוי (הריסת מבנים ישנים ובנייה מחדש). "המבנים
בעיר לא עד כדי כך ישנים", מסביר וטרמן, "והמרקם
החברתי יכול להישמר בפינוי-עיבוי. בעקבות אישור
תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים לרעידות אדמה (תמ"א
38), הוענקו זכויות לחיזוק מבנים שמאפשרות את
הרחבתם. כך, הורחבו כבר כמה פרויקטים במרכז העיר.
כיום אנחנו בוחנים פרויקט נוסף של מספר בלוקים
למגורים ברחוב ויצמן לתוספת 2 קומות והרחבת הדירות". |
|
תעשיה ומסחר |
|
"אנחנו מתמקדים בעיקר בהיי-טק",
אומר וטרמן. זה לא מפתיע לאור העובדה, כי חברות
ההיי-טק העלו בצורה משמעותית את ההכנסות העצמיות
של העירייה וכי רוב תושבי השכונות שהוקמו בשנות
ה-90 הם עובדי היי-טק. "הם הגיעו אלינו", מסביר
וטרמן, "כי אזור התעשייה שלנו נקי ממסחר ועשינו
מאמצים להעביר משם 2 מפעלי בטון ולנקות את האזור
מתעשייה. לכן, כיום יש לנו חברות כמו אמדוקס, נייס,
טקסס אינסטרומנט, סאפ וכו'. אנחנו מכשירים קרקע
לתעשייה זו, ויש תכנון לעוד מאות אלפי מ"ר לתעשייה
ואנו בטוחים כי נמשוך חברות נוספות". |
|
|
