|
אשקלון: 10,000 יחידות דיור
ייבנו בעשור הקרוב |
|
במושבה הותיקה מתכננים להקים
בשנים הקרובות לא פחות מ- 8000 יחידות דיור שיבלעו
את האיזור הותיק |
|
צלי
גרינברג |
|
הנסיעה ברכבת
לאשקלון רצופה בהנאה מהנוף הישראלי המשתנה - עד
להגעה לתחנה, הנמצאת באזור התעשייה של העיר. כדי
להגיע מתחנת הרכבת אל אזורי המגורים והמרכז יש
לצאת מהעיר ולהיכנס אליה שוב, שכן אין דרך ישירה
המחברת בין תחנת הרכבת לבין העיר. וכך מוצאים עצמם
תושבי העיר מבזבזים יותר זמן על נסיעה ברכב מאשר
על הנסיעה ברכבת.
אשקלון
היא עיר גדולה הן מבחינת מספר התושבים הן מבחינת
השטח. העיר משתרעת על כ-50 אלף דונם, כשרק כ-10%
מהם קרקע פרטית והשאר, קרקע של המינהל. לעיר כ-18
אלף דונם של עתודות קרקע ומתגוררים בה כ-116 אלף
תושבים בכ-35 אלף יחידות דיור. כ-25% מהיחידות הן
צמודות קרקע - מה שהופך את העיר לבעלת הריכוז
הגדול בישראל של בתים צמודי קרקע בתחום רשות
מקומית. |
|
היצע גדול מדי בשלב זה |
מהנדס העיר דוד
ירון מסביר: "ראשית, הבעיה עם תחנת הרכבת ידועה.
יש לנו תוכנית לעשות מחלפון לירידה מהרכבת בעיר
ובסופו של דבר נזיז את קו הרכבת לאמצע העיר.
בינתיים, זה סוג של פשרה, שכן את התחנה הציבו לנו
שם, אנחנו לא החלטנו עליה".
ירון מוסיף: "לעיר יש בעיה מרכזית אחת וכן בעיות
נוספות. הבעיה המרכזית היא היצע גדול מדי -
כ-15-14 אלף יחידות דיור - בקרקעות זמינות לבנייה.
זו בעיה, שכן הדבר מוריד את מחיר הדירות בעיר
ומרחיק את היזמים, כי לא שווה להם לבנות. זה נבע
מתכנון לא נכון, שכן עד 1998 העיר צמחה מאוד
בעקבות קליטת העלייה, מ-56 אלף תושבים בתחילת שנות
ה-90 לכ-100 אלף איש ב-1998, והדבר גרם לתכנון כמה
אזורים במקביל, שכיום כבר לא רלוונטיים.
"בעיה נוספת", מסביר ירון, "היא כישלון תוכנית
המרינה. לדעתי, ניתן היה לעשות שם בינוי טוב יותר,
עם פחות זכויות בנייה ומכאן פחות צפיפות, שכן
אנשים שקנו שם דירות גילו פתאום, כי הם לא רואים
את הים. אי אפשר להפיל הכל על עניין הנדל"ן. צריך
להבין כי בעיית איכות הבינוי, הצפיפות ואי פיתוח
מקומות בילוי תרמו לכישלון הפרויקט. כיום אנחנו
מקווים כי התוכנית שלנו לבנות מסעדות ובתי קפה על
המזח של המרינה תעזור בהנפת הפרויקט וכי השלמת
הפיתוח באזור תעזור גם כן.
"התיישנות המבנים היא גם בעיה, אך לא מהותית
במיוחד. יש לנו רק כ-200 מבנים ישנים בעיר, כשכולם
מיועדים לפיתוח. מרבית התוכניות לא צלחו רק בשל אי
הסכמות עם בעלי הקרקע ושוק נדל"ן חלש לאזור, שכן
כולם נמצאים במרכז ולא ליד הים".
ירון מאמין כי כאשר ייגמרו עתודות הקרקע לבנייה
למגורים באשדוד - יתעורר מאוד שוק הנדל"ן באשקלון. |
|
היתרים ל- 700 דירות בשנה |
באשקלון מתוכננים להיבנות בעשור
הקרוב כ-10,000 יחידות דיור וניתנים בה כ-700
היתרי בנייה בממוצע לשנה, כשכ-70 מהם לבתים צמודי
קרקע. ירון מפרט את התוכניות: "יש לנו תוכנית שכבר
מאושרת בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום לבניית
2,600 יחידות דיור בבנייה רוויה על כ-360 דונם
בשכונת מצפה ברנע בצפון העיר. תוכנית נוספת, שגם
היא מאושרת בוועדה המחוזית, מייעדת בנייה של
כ-3,600 יחידות דיור, שכ-200 מהן צמודות קרקע, על
כ-430 דונם ברמת כרמים.
"יש גם תוכנית לבנייה של כ-620 וילות על כ-600
דונם במסגרת ההתנתקות ותוכנית המתאר הארצית של
ניצנים. במתחמים ברנע א' וב' עתידות להיבנות כ-600
וילות ו-300 דירות על כ-90 דונם; בנאות ברנע חברת
שיכון עובדים תבנה כ-1,300 יחידות דיור. בנוסף, יש
תוכנית מאושרת להרחבת מתחם עמיצור, שהיה בבעלות
נשיא המדינה לשעבר יצחק בן צבי - שם עתידות
להיבנות כ-1,400 יחידות דיור ויש תוכנית לבניית
כ-3,150 יחידות דיור בבנייה רוויה ולעוד כ-200
צמודות קרקע על כ-500 דונם בשכונת האגמים, שבה גם
מתוכנן להיבנות אגם בשטח כ-40 דונם.
"בנוסף, יש תוכנית לבניית כ-1,000 יחידות דיור
בצפון-מזרח אשקלון, שאנחנו חוששים שיילקחו לטובת
מפוני גוש קטיף. הרי אם יגיעו לאזור כ-5,000
משפחות הן יוכלו להקים מועצה אזורית נפרדת ומהעיר
יילקחו כ-4,000 דונם", מדגיש ירון. |
|
4,000 דונם לתעשיה |
|
"יש לנו שני אזורי תעשייה של
2,000 דונם כל אחד", מפרט ד"ר אלן מרכוס, מנהל
האגף לתכנון אסטרטגי בעיר. "הפוטנציאל להיי-טק
גדול ואנחנו בתכנון לבניית אזור תעשייה להיי-טק על
כ-500 דונם בכניסה החדשה לעיר, כשבעיר מקבלים
תמריצים של אזור עדיפות לאומית א'. בנוסף, יש לנו
תוכנית לבנות שני פאוור-סנטרים ענקיים בצמוד
לכביש, לאחר שלא רצינו אבל גילינו שאם אנחנו לא
נקים בשטחנו - אז הם יוקמו ממש מעבר לכביש במועצה
האזורית חוף אשקלון. עם זאת מבדיקה שעשינו מצאנו,
שנכון לזמן זה, יש לנו יותר מדי תעשייה ומסחר
בעיר". |
|
|
